כל מה שרציתם לדעת על הפרעת קשב וריכוז במבוגרים
פעם חשבו שמדובר בהפרעה המופיעה, קיימת ומתבטאת בעיקר בתקופת הילדות. ההנחה היתה שזאת "משובת נעורים" או "משובת ילדות" כלשהי וכשמתבגרים "יוצאים מזה" או "גדלים מזה" כמו משטויות אחרות.
בספר פסיכיאטרייה שנחשב עד היום ל"תנ"ך" של הפסיכיאטרים בארץ, נכתב בשנת 1985 (שזה לא ממש מזמן), שכנראה בין 15 עד 20 אחוז מהסובלים מהפרעה זו ימשיכו לסבול ממנה כל ימי חייהם. עד היום אני פוגשת בהרבה אנשים שקיבלו תרופה בהטבה עד גיל 17 בערך, ואז הפסיכיאטר אמר ש"כבר לא צריך לטפל יותר" (למה הם "קנו" את זה כשהרגישו שזה לא כך? אולי כי לא הייתה להם ברירה?).
בספר הפסיכיאטריה של 2007 כתוב ש-40 עד 60 אחוז מהילדים שסבלו מ-ADHD ימשיכו לסבול ממנה גם בבגרותם!
מהי הפרעת קשב וריכוז במבוגרים?
אנחנו מדבר על מצב בו:
- אין אפשרות להתרכז לפרק זמן של יותר מכמה דקות. כמה דקות? אצל כל אדם זה שונה. יש כאלה שלא מתרכזים לחמש דקות, יש שמסוגלים להתרכז לעשר דקות ויש שאפילו לקצת יותר מכך. להתרכז במה? להתרכז בקריאה של משהו מעניין. לכל אדם יש דברים שמעניינים אותו – בין אם זה מאמר אקדמי או ספר או כתבה בעיתון – והשאלה היא האם אדם לא מצליח להתרכז במה שמעניין אותו ולא במה שמחייבים אותו לקרוא מסיבה כלשהי.
- קשה להתרכז בעשיית סדר… מכירים את החדר המבולגן? לא השולחן שיש עליו המון ניירות אבל בעליו יודע בדיוק איפה נמצא כל דבר, אלא הסלון הביתי המושקע והמרוהט בטוב טעם שנערמים בו דברים ופשוט צריך להשקיע כמה דקות ולשים כל דבר במקום – בחדר אחר של הבית, ודברים שיש להם מקום מוגדר וברור, אבל הם פשוט לא מגיעים לשם…
- העניין הוא לא שהדייר האחראי על הסדר אינו משתדל לסדר, אלא שהוא לוקח את החולצה לארון בחדר השינה ולא חוזר להמשך סידור הסלון אלא מגלה למשל את החשבון של ה"ויזה" שנחת בחדר והולך לבדוק אותו ואחר כך מגלה את העציץ במרפסת… והסלון ימשיך להיראות כמו שהוא עד הניסיון הבא לארגון שיקרה כנראה רק בעוד יומיים…
- להתרכז בלימודים, או בקריאת מסמך שחשוב לי – ולמרות שאני יודע שזה חשוב לי, אני לא מצליח "לשבת על זה" ובוודאי שלא להישאר לשבת על זה כעבור זמן קצר מדי.
מאפייני הפרעת קשב וריכוז
מוסחות גבוהה: מצב בו כל דבר מסיח את דעתי ממה שאני עסוקה בו
- אני מדברת עם הבת שלי על משהו שחשוב לי, אבל מישהו אחר בבית פתאום מדבר בטווח השמיעה שלי על משהו מעניין, שאוכל לשאול עליו אחר-כך ואני צריכה לבקש ממנו להתרחק או להשתתק כי אני לא מצליחה להתרכז בשיחה עם הבת בגללו.
- אני יושבת באולם קולנוע (זוכרים, יש עוד דבר כזה) ומשתגעת כשמדברים מאחורי, כי קשה לי להתרכז בסרט כשהם מתלחששים שם.
הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות
- הצורך להיות בתנועה כמעט מתמדת. הצורך לזוז – שלא מאפשר הקשבה עד הסוף לדברים, שלא מאפשר בדיקה לעומק של נתונים. זה נראה כמו חוסר סבלנות, אבל זהו אי שקט פנימי, שלא קשור כלל בסביבה החיצונית.
מורגשת אימפולסיביות
- הצורך לפעמים להגיב, במהירות, לא תמיד בצורה המתאימה והיעילה, פשוט מפני שזה אמיתי לאותו רגע. התגובה בדרך כלל מילולית, לפעמים גם מעשית כמו קניה, הסתלקות ממקום בו יש מצב לא נעים כלשהו באופן לא צפוי וכדומה.
נצפית דחיינות
- כלומר יש נטייה לדחות משימות שדורשות מאמץ של קשב וריכוז, או סתם משימות פחות נעימות שאפשר לדחות לשבוע הבא כמו להשיג אישור בעירייה וכדומה. המשימות מושלמות בדרך כלל בצורה טובה – אבל ברגע האחרון. לפעמים זה לא הולך, הניירות מצטברים, החשבונות צוברים קנסות, בירור התפקוד הלקוי של העובד במפעל לא מתבצע והוא ממשיך לחבל בפס היצור, ואז מגיעים למצבים ממש לא נעימים.
סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז
- הילד שלא מצליח לשבת ב"מפגש" בגן ומפריע לגננת, או בכיתה למורה ולתלמידים שסביבו.
- המבוגר שהיה התלמיד שהמורים אמרו עליו שהוא "פוטנציאל לא מנוצל" ו"עצלן" ו"שובב" ו"מפריע" גדל אכן ברוב המקרים הגדול להיות מבוגר "מבוזבז" שלא מצליח להגשים את עצמו, עם תחושת החמצה, דימוי עצמי נמוך, הרגשת תסכול, כעס וקנאה בכל אלה שהיו פחות מוכשרים ממנו אך בזכות הרבה סבלנות, התמדה ועבודה קשה הגיעו הרבה יותר רחוק ממנו.
- הגבר שמסתובב עם ארבעה צרורות מפתחות תלויים על החגורה, וגם שלושה פלאפונים כאשר הוא בשיחות עם שניים מהם באופן מקביל, רוב שעות היממה, יהיה פעמים רבות המבוגר עם ADHD שכן מצא לעצמו דרך להשתמש בתכונות הפחות יעילות בדרך כלל בצורה בונה. אבל כמה תפקידים כאלה יש?
אני מכירה באופן אישי אדם אחד, כבן שמונים היום, שלדעתי אם היה מטופל תרופתית היה יכול להיות פרופסור דגול או רב גדול, אלא שבימיו כמובן עוד לא ידעו על האפשרות להשתמש בריטלין לצורך הגברת ריכוז והפחתת ההיפר אקטיביות.
שימו לב, אמרתי כאן את השם המפורש: ריטלין.
הטיפול בו אני מאמינה למבוגרים
לאחר האבחון אני מאמינה שמבוגרים צריכים:
- איזון תרופתי (עם מעקב)
ולעיתים קרובות גם:
- ליווי על ידי שיחות הדרכה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ואימון אישי.
כמובן, כל מקרה לגופו ולרצונו.
השינוי הצפוי:
כל אחד – לפי מה שמעניין אותו, אבל בסך הכל, היכולת להתמקד ולהתרכז משתפרת, ולכן אנשים מצליחים יותר לפחות בתחומים אלה:
1. בלמידה
2. ביצירת עסקים ובמכירה.
3. ביחסים בין-אישיים במשפחה.
4. בארגון סביבת מגורים וסביבת העבודה.
5. בהרגשת סיפוק אישי ודימוי עצמי שמשתפר
לעיון בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות בנושא אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים, מתבגרים ומבוגרים לחצו כאן.
ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים שונים. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. ירושלים, פתח תקווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה. במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.
ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, מטפלת בבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.
לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723