דיכאון
דיכאון הינה הפרעה נפשית נפוצה. הפרעה שאינה תורשתית, (אלא אם קורה כחלק מהפרעה דו קוטבית – הפרעה בי פולארית – מאניה דפרסיה). הפרעה זו תתקוף 17% מהאוכלוסיה במהלך חייהם. התקף דיכאון יוגדר ככזה אם המצב ימשך שבועיים לפחות, במהלכם ברוב הימים, וברוב שעות היום יהיה מצב רוח ירוד, עם תחושת ריקנות או עצבנות.
לאחר אבחון ובירור המצב לאשורו ניתן לטפל בדיכאון באמצעות שיחות, טיפול בתכשירים טבעיים ברמות שונות ותרופות – הכל לפי המצב וההחלטה המשותפת שלי עם הפונה.
מדובר במצב שאינו הקצנה של הרצף הבריא של מצב הרוח הירוד התגובתי שיכול להתפתח אצל כל אדם בעקבות אירוע קשה מכל סוג שהוא, החל מעוגה מושקעת שנשרפה בתנור ועד לאסון של גילוי מחלה ממארת או אובדן חיים.
דיכאון – הכרה ותפקוד
אדם מדוכא יכול לומר לעיתים בצורה ברורה שאין לו מושג למה הוא עצוב ומדוכא, מפני שהנתונים האובייקטיביים שלו טובים מאד, אבל הוא בדיכאון. אדם בדיכאון יכול לומר שהוא רוצה להמשיך בשגרת חייו מתוך שמחה, ובא לקבל תרופה שתעזור לו בהרגשה, ואין לו שום טענה כלפי תנאי חייו וסביבתו, אלא בעיה פנימית שלו.
דיכאון הינו מצב המאופיין בעיקר על ידי עצב ללא סיבה סבירה. בעוד שעצב הוא לעתים קרובות תגובה אנושית סבירה ומקובלת הרי שהדיכאון הוא המצב הלא סביר – כאשר אין כל גורם שאמור לגרום לאותה עצבות מוקצנת (דיכאון) ובין כאשר עוצמתו של העצב בעקבות מאורע חיים שלילי כלשהו (כגון כישלון במבחן או איבוד שטר של מאה ₪ וכדומה) היא בלתי סבירה (קיצונית ו/או מתמשכת).
נזכור כי גם מאורעות חיים עצובים מאוד כגון אבדן ואבל אמורים גם הם לההתפוגג ולאפשר לאדם האבל לשוב למסלול פעילות רגיל (מבלי לשכוח את האובדן מצד אחד אך עם אפשרות לתפקד מצד שני) – ואם אין חזרה לתפקוד, גם זה יוכל להיות מוגדר כדיכאון.
דיכאון מתאפיין בפועל בדרך כלל במצב רוח ירוד, עם ירידה בתיפקוד ברמה כלשהי או רק בפגיעה קשה בהנאה ובאיכות החיים.
אנשים בדיכאון קל יכולים לתפקד היטב בכל התחומים, אך ההנאה נפגמת – נפגעת וכתוצאה מכך איכות החיים נפגעת.
דוגמא: אדם מבקש להחזיר את היכולת לשמוח בחתונת בנו. הוא בדיכאון. הוא יודע שזה יהיה זוג מוצלח. הכלה מוכרת לו ומתאימה לדעתו :"הכל טוב, בסדר ואפילו מצוין. חיכיתי לאירוע הזה זמן רב, ועכשיו אני במצב כזה שלא מסוגל להרגיש את השמחה, ליהנות מהאירוע המושקע, לשמוח ולתפקד".
דיכאון – תסמינים
לדיכאון יכולים להיות ביטויים רבים, בדרך כלל חמישה מתוך הבאים לפחות.
1.מצב הרוח ירוד.
2.הדברים מאבדים משמעות. אין חשק להשתתף באירועים משמחים מכל הסוגים.
3.יש איבוד תיאבון שיכול להגיע לירידה במשקל יותר של יותר מחמישה אחוז מהמשקל בחודש.
4.יש בעיה בשינה, של חוסר או עודף שינה, כמעט מידי לילה.
5.יש אי שקט תנועתי או איטיות במחשבה ובמעשים. האדם עצמו פחות מודע לכך. הסובבים רואים ומודעים לכך יותר.
6.יש חולשה וחוסר כוחות ואנרגיה כמעט כל יום.
7.יש תחושות של חוסר ערך, דימוי עצמי ירוד, ורגשות אשמה לא רציונליים.
8.יכולת מופחתת לחשוב, להתרכז ולקבל החלטות.
9.יש מחשבות חוזרות על מוות. לא רק פחד למות, אלא חשיבה אובדנית ללא תוכניות מעשיות איך לבצע זאת, בגלל הסבל שהדיכאון גורם. במקרים אחרים יש מחשבות ותוכניות מעשיות ספציפיות להתאבדות, אף ניסיונות התאבדות ממשיים.
סוגים שונים של דיכאון
ישנם אנשים הסובלים מדיכאון בעונות מסוימות באופן קבוע, או חוזר אך לא קבוע למשל דיכאון המופיע בסתיו 3 פעמים בחמש שנים. ישנם דיכאונות המופיעים סביב הלידה שהמאפיינים שלהם שונים במעט ממאפייני דיכאון רגיל.
ישנם דיכאונות המלווים בחרדה קשה וישנם כאלה בהם הדיכאון מלווה בחשיבה פסיכוטית תואמת דיכאון, למשל במחשבה שהעולם עומד להיהרס בקרוב.
ישנם מצבי דיכאון בהם יש הבדלי בוקר- ערב, כאשר מצב הרוח ובעקבותיו התפקוד לא טובים בבוקר, משתפרים במהלך היום, ולמחרת בבוקר שוב יש ירודה. מצב זה יכול לגרום גם תסכול של החולה עצמו על מצבו, וגם חוסר הבנה וכעס מצד בני המשפחה, שלא מבינים איך החולה מצליח לתפקד בהנאה אחרי הצהריים, אך בבוקר "מתעצל" ולא מתפקד בעבודה למשל.
הסכנות בדיכאון
דיכאון הינו מצב שמקשה על הסובל ועל סביבתו. כשהתפקוד של החולה יורד, והמשימות לא מבוצעות בבית או במקום העבודה, או בשניהם כולם נפגעים. הסכנה הממשית ביותר בדיכאון הינה הסכנה האובדנית. אנשים בדיכאון לפעמים מצליחים להתאבד ולעיתים הניסיון האובדני מסתיים לא בהתאבדות אלא בנכות כתוצאה מקפיצה מגובה, מירייה, או משימוש בתרופות שגורמות נזק בלתי הפיך לכבד למשל.
אין אפשרות לדעת כמה זמן התקף הדיכאון יימשך, ואין אפשרות לדעת אם הוא יישאר התקף קל בלבד, או שהמצב יחמיר עד למצב של מחשבות אובדניות. אך מנגד ניתן לזהות חלק מתסמיני הדיכאון על מנת לסייע לחולה.
טיפול בדיכאון
טיפול תרופתי
בגלל הסכנה שהדיכאון יחמיר, יש הממליצים לטפל בכל דיכאון מיד ע"י תרופות, וזאת מפני שהתרופות מתחילות לעזור רק אחרי כשבוע לכל הפחות. הטענה הזאת אומרת שכאשר החולה כבר ירצה טיפול מפני שיהיה לו קשה לסבול את הדיכאון, הוא יצטרך לחכות עד שהתרופות יעזרו, וזה סבל ארוך.
פסיכותרפיה
יש דעה אחרת שאומרת שפסיכותרפיה מספיקה לדיכאון קל, פסיכותרפיה קוגניטיבית בדרך כלל, אם כי גם פסיכותרפיה דינמית מוצעת לפי שיטות שונות לטיפול בדיכאון.
טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי
הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי מומלץ בדרך כלל בשלב בו אין הפרעות בשינה ובתיאבון. מדובר בטיפול מילולי המנסה להגיע להבנה לגבי המצב, גורמים אפשריים, דרכי התמודדות אפשריות וכדומה. הטיפול הפסיכולוגי הדינמי מנסה להגיע לשורש הבעיות הפסיכולוגיות של החולה, ולמצוא שם את המקור לדיכאון.
נזעי חשמל
כשהתרופות לא מצליחות לעזור אפשר להיעזר בנזעי חשמל. ( "מכות חשמל") או טכניקות חדשות אחרות.
טיפולים אלה מתאימים גם לחולים שלא יכולים להשתמש בנוגדי דיכאון בגלל מחלות אחרות והתנגשות עם תרופות וטיפולים אחרים.
טיפולי נפש והרפיות
יש המנסים לטפל בדיכאון בעזרת הרפיות, דמיון מודרך ויוגה. מומלץ להיזהר בטיפולים אלה מפני שאם החולה סובל מרגשות אשמה מחד, ומחוסר ריכוז מאידך, מצבו יכול להחמיר אם הוא לא יצליח למלא את ההנחיות שבטיפול כמו דמיון מודרך ושאר הטיפולים הדורשים ריכוז ומילוי הוראות לגבי דמיון ומחשבות.
טיפול בדיכאון – נוגדי דיכאון
הטיפול התרופתי אפשרי ע"י תרופות מקבוצות שונות של נוגדי דיכאון: הקבוצה המקובלת היום ביותר לטיפול בדיכאון הינה קבוצת חוסמי הכנסת הסרוטונין מחדש אל התא, ה SSRI. הסרוטונין מפורק כשהוא מוכנס מחדש אל התא וכך רמתו יורדת במרווח שבין תאי המוח. כשחוסמים את הכנסת הסרוטונין אל התא מחדש, מעלים את רמתו במרווח הבין תאי, מה שגורם לשיפור במצב הדיכאון.
קבוצות אחרות של תרופות נוגדות דיכאון מעלות את רמת הנוראפינפרין, שגם רמה נמוכה שלו כנראה אחראית לדיכאון לפעמים.
ישנן תרופות שמעלות גם את תפקוד הסרוטונין וגם את תפקוד הנוראפינפרין. כשהתרופות נוגדות הדיכאון אינן יעילות דיין אפשר להוסיף תרופות מקבוצות אחרות כמו מייצבי מצב רוח – נוגדי אפילפסיה, כדי לשפר את התגובה.
במקביל לטיפול בחולה הדיכאון עצמו לעיתים יש צורך בטיפול תמיכתי למשפחה או טיפול זוגי תומך, ולהסבר למה ניתן לצפות מחולה הדיכאון מבחינת תפקוד והתייחסות לסביבתו, בזמן ההתקף.
ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים שונים. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. ירושלים, פתח קווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה. במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.
ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, מטפלת ועורכת חוות דעת בנוגע לבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.
לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723