חרדה
המילה חרדה בעברית היא מילה נרדפת ל"פחד".
המילה חרדה משמשת תרגום למילה ANXIETY, והתקף חרדה הוא תרגום למונח PANIC ATTACK.
בעברית, הפסיכיאטריה מייחדת את המילה חרדה לתופעות גופניות אוטונומיות שמופיעות אצל אדם בזמן פחד, במקור מדובר בתגובת פחד ללא סיבה, ללא גורם פחד בדרך כלל, או למצבים בהם התגובה אינה ביחס הולם לגורם.
לדוגמא דופק מהיר וסחרחורת ועוד סימנים מהרשומים למטה בזמן נסיעה במעלית או בזמן הרצאה לפני קהל.
טיפול בחרדה הינו פועל יוצא של עוצמת ותדירות ההתקפים.
דוגמא להתקף חרדה
אדם יושב בכורסא בביתו, צופה בסרט מיקי מאוס ולפתע מרגיש את התסמינים הבאים: דופק מהיר, זעה קרה, סחרחורת, קוצר נשימה, תחושת מחנק בגרון, כאב בחזה, בחילה או חוסר נוחות בבטן, הרגשת איבוד שליטה, פחד למות, נימול באצבעות, צמרמורות או גלי חום.
ההתקף
הסימנים מתפתחים במשך מספר דקות, מגיעים לשיא תוך עשר דקות, ודועכים בהמשך עד סביבות שעה מתחילת ההתקף. סימנים של חרדה הם סימנים גופניים אוטונומיים, שאין לנו שליטה עליהם ושהגוף מייצר באופן עצמאי – אוטונומי, סימנים אלו יכולים להופיע בזמן פחד מדבר מפחיד, כמו נמר ביער אצל האדם הפרימיטיבי לפני אלפי שנים, או מחבל עם סכין או שודד עם אקדח בימינו.
ההבדל הוא שהאדם אותו אנחנו מתארים לא מפחד. אין בסביבה כרגע נמר, ממנו צריך לברוח, לא מחבל ולא שודד.
אדם שחווה את התופעות האלה מפחד מהתופעות עצמן שמתחילות פתאום, ללא כל סיבה מובנת, לא סיבה פיסית כמו צורך במאמץ כדי לברוח מהנמר ביער, וגם לא סיבה רגשית כמו סרט מפחיד.
זיהוי התקף חרדה באמצעות ארבע תופעות
האדם סובל מחרדה אם מתקיימות ארבע תופעות מתוך התופעות הבאות:
1. דופק מהיר או חזק.
2. הזעה.
3. רעד.
4. הרגשת קוצר נשימה או מחנק
5. הרגשת חנק.
6. כאב או הרגשת חוסר נוחות בחזה.
7. בחילה או מחת בבטן.
8. הרגשת סחרחורת או חוסר יציבות או עילפון.
9. הרגשת רעידות מקור או גלי חום.
10. תחושת נימול או עקצוץ.
11. הרגשת ניתוק מהמציאות או ניתוק מהגוף. (דה ריאליזציה או דה פרסונליזציה)
12. פחד מאיבוד שליטה או תחושה של "הולך להשתגע".
13. פחד למות.
טיפול בחרדה – מתי נדרש ?
אם ההתקפים נדירים ונסבלים אין צורך לפנות לאף אחד. יש אנשים שסובלים מכאבי ראש קשים ללא טיפול תרופתי, ואחרים שמעדיפים משככי כאבים שיעלימו את הכאב ויאפשרו המשך תפקוד. יש אנשים שמספיקה להם הידיעה שמדובר בהתקף חרדה ולא בסכנה והם יכולים להמשיך בשגרת חייהם אחרי התקף ללא בעיה אך לא תמיד ההתקפים זהים, וחלקם עלולים להיות מפחידים מאד.
כאשר אדם חווה תופעות כאלו לראשונה סביר שיפנה לרופא מחשש להתקף לב. לאחר בדיקות מקיפות שיכללו אק"ג ובדיקות נוספות יאמרו לו שחווה התקף חרדה והוא יופנה לפסיכיאטר לשם טיפול בחרדה. לרוב, לא מדובר בבעיה אישיותית, או פסיכולוגית, אלא בבעיה במערכת האוטונומית, שזקוקה לאיזון כימי כך שאין צורך להיעלב מההפנייה. תפקידו של הפסיכיאטר לבדוק גם אפשרויות אחרות שיכולות לגרום לתופעות הנ"ל למשל חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס, אנמיה וכדומה.
חרדה במצבים נתונים
ישנם סוגים שונים של חרדות הבאים לידי ביטוי בהתקפי חרדה שמתפתחים במצבים מסוימים כמו דיבור לפני קהל, מקומות סגורים, טיסה וכדומה. אנשים הסובלים ממצבים כאלה מפתחים הימנעות מאותם מצבים שגורמים להם להתקפים, ולא מטפלים בגורם, אלא עוקפים אותו.
דוגמא לחרדה מצבית
אישה חרדית ירושלמית שהייתה מקבלת התקפי חרדה בנסיעה באוטובוסים. נמנעה מלנסוע באוטובוסים ובמשך שנים הלכה ברגל בתוך העיר קילומטרים רבים. בנוסף, היא גם נמנעה לנסוע באוטובוס גם מחוץ לעיר ועל כן התנתה את השידוכים של הילדים שלה כך שהחתונות יתקיימו בירושלים, גם אם הצד השני מעיר אחרת. היא הגיעה לטיפול תרופתי לחרדה ברגע בעיות ברכיים שמנעו ממנה ללכת בתוך העיר והתשלום למוניות היה גבוה מידי, כך שהיא נאלצה להשתמש באוטובוסים.
ההימנעות ממצבים בהם יכול להיגרם התקף נקראת אגורפוביה: אגורה בלטינית-כיכר השוק. פוביה – פחד. הפחד לצאת לכיכר השוק פן יתחולל שם התקף.
דנים בהתקף חרדה עם אגורפוביה או ללא אגורפוביה. כלומר, עם הגבלה ושינוי באורחות החיים, בגלל התקפי חרדה, או בלי הגבלה כזו.
ההיגיון אומר שהפנייה לטיפול היא בקורלציה להפרעה בתפקוד שההתקפים גורמים, אבל זה תלוי כנראה גם באישיות של הסובל.
טיפול בחרדה
טיפול בחרדה נקבע כאמור לפי תכיפות ועוצמת ההתקפים, וההגבלה הנגרמת מהם.
קיים טיפול תרופתי וקיים טיפול פסיכולוגי.
טיפול תרופתי
טיפול בחרדה יכול להיות על בסיס טיפול תרופתי, כאשר הטיפול הנכון הוא באמצעות תרופות מקבוצת ה SSRI.
קבוצת תרופות זו חוסמת ספיגה מחדש של סרוטונין לתוך תאי המוח, באופן ספציפי, ומאפשרת פעילות של הסרוטונין בין תאי המוח. בקבוצה תרופות רבות, ופסיכיאטר בעל ניסיון יתאים לכל אדם את התרופה המתאימה.
אם יש במשפחה אדם נוסף המטופל ב SSRI, כדאי לדעת איזו תרופה מתאימה לבן המשפחה, מפני שתרופה זו תתאים כנראה גם לטיפול בחרדה לפונה הנוכחי, ולא צריך לשקול מחדש איזו תרופה עדיפה. מאד לא מומלץ להשתמש בתרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים לשם טיפול בחרדה, מפני שהן יכולות לגרום להתמכרות לתרופה תוך זמן קצר, ואז יהיה צורך בטיפול גמילה מתרופת ההרגעה, דבר שיכול להקשות.
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי במסגרת טיפול בהתקפי חרדה יהיה טיפול קוגניטיבי (CBT) שיעזור להתמודד עם ההתקף כשהוא מגיע, ולא לפחד ולהימנע מפעילויות שונות בגלל הפחד מהתקפים.
את ההכשרה לטיפול CBT עוברים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים, והטיפול נעשה בצורה מובנית ומסודרת, בדרך כלל עד 20 פגישות מקסימום.
הטיפול הפסיכולוגי מתחיל בדרך כלל אחרי התחלת הטיפול התרופתי ומטבע הדברים נעשה לא ע"י הפסיכיאטר המטפל, האחראי על הצד התרופתי בלבד במקרה זה.
יש מקרים בהם הפניה לטובת טיפול בחרדה נעשית קודם לפסיכולוג, ואם הוא חושב ורואה מקצועית שאין אפשרות לטפל בשיטה קוגניטיבית ללא טיפול תרופתי הוא שולח לפסיכיאטר, לקבלת תרופות שיאפשרו את הטיפול הפסיכולוגי.
חרדה ללא כתובת
ישנם מקרים של חרדה בהם הפחד הוא ללא כתובת – אני פשוט לא יודע ממה אני מפחד. חרדות אחרות הן חרדות ספציפיות – למשל פחד בלתי מוסבר מלכלוך שבעצם לא קיים, דריכה על הקווים בין המרצפות על הרצפה, פחד שלא ספרתי נכון (כשבעצם כבר ספרתי חמש פעמים והיה שקט מסביב, כך שאין סיכון שטעיתי), פחד שאזרוק לפח מסמך חשוב או אפילו פחד שארביץ למישהו.
טיפול בחרדות יכול להיות קוגניטיבי – התנהגותי ו/או תרופתי. הבחירה בסוג הטיפול או בשילוב ביניהם נעשית בהחלטה משותפת שלי עם הפונה, לאחר דיון יסודי, ממצה ומעמיק לפי הצורך.
ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים שונים. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. ירושלים, פתח תקווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה. במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.
ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, מטפלת ועורכת חוות דעת בנוגע לבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.
לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723